<h1>העיטור אות מ' מחילה — מכת"י</h1>
<h2>דף מח.</h2>
גרסינן בפרק שני דקדושין במלוה על פה במאי פליגי וכו' כי אמר רב דבמעמד שלשתן קנה הני מילי בפקדון אבל במלוה לא ולהכי אינה מקודשת ומר סבר וכו' אבל לא אתי משום מחילה דלהכי אינה מקודשת דיכול למחול ולא סמכה דעתה כדאמרינן במלוה בשטר דמשמע דבמעמד שלשתן אינו יכול למחול. ואיכא דדייקי מהכא דאף על גב דאמרינן דהמוכר שטר חוב לחבירו וחזר ומחלו מחול הני מילי דאקנייה ניהליה בכתיבה ומסירה אבל אי אקנייה ניהליה במעמד שלשתן אינו יכול למחול דהא איתעבד ליה בעל חוב לדידיה. ואם תאמר אם כן כי אמרינן בכתובות בפרק הכותב (פ"ו.) במילתא דשמואל דאמר מחלו מחול דמצי למימר ליה לא בעל דברים דידי את שהוא פלוני מאי תקנתיה אי פקח הוא מקרקיש ליה זוזי וכתיב ליה שטרא על שמיה, לימא אי פקח הוא ליקנינהו ניהליה במעמד שלשתן. ומסתברא לן דאף על גב דאמרינן דבמעמד שלשתן לא מצי מחיל הני מילי גוף הממון מיהו שעבוד השטר מצי מחיל ומשוי ליה מלוה על פה ולא מצי מקבל מתנה טריף ממשעבדי ולא מידי דהא לית ליה שטרא דמעמד שלשתן הוא מלוה על פה ולהכי אמר התם אי פקח הוא מקרקש ליה זוזי וכתיב ליה שטרא על שמיה והויא ליה מלוה בשטר ותו לא מצי מוכר מחיל ולא מידי.
